|
הישר
מראשון לציון
פרקים קודמים
היא אמרה בלחש: "יש לי רעיון לסטארט-אפ, אוהל ענק שנפתח בין
רגע... ושומר על האבלים מפני שמש הצהריים חסרת הרחמים". אהוד
כבר היה מוצא איזו זווית הומוריסטית להשיב לה. אלא שהוא היה
רחוק, בשורה הראשונה. הוא היה הפעם חתן השמחה - חתן העצבות.
קודם, בצל האיקליפטוסים, סיפר אורן על רב מפורסם שידע
שהמתנגדים שלו בוודאי מחכים כבר לשתות לחיים ביום מותו, אז
החליט לדאוג שדווקא יצומו, ונפטר בתשע באב. גם את אהוד קברו
בתשע באב, למרות שקשה לדמיין שהיו לו אפילו מתנגד או שונא אחד
עלי אדמות.
נמרוד נזכר שפעם, כשעזב אהוד אבנר (א.א.) את חברת אלישים, הוא
שלח קורות חיים בפקס לכ-200 חברות. לתדהמתו, כמעט כולן השיבו,
כולם רצו אותו.
מה היה סוד הקסם של האיש הגבוה והחייכן? אם נכון שאפשר לגלות
משהו על האישיות של אדם על פי תוכניות הטלוויזיה בהן הוא צופה,
הרי שאהוד אהב לצפות ב"דארמה
וגרג", סדרה שעסקה בזוג צעיר ואוהב שהתחתן בפגישתו
הראשונה, למרות שכל אחד הגיע מעולמות תרבותיים שונים. תמיד
האמנתי כי את אהוד התוכנית הצחיקה מפני שכאדם שקול וזהיר שלא
משאיר דבר לא מתוכנן למזל, או לגורל, הספונטאניות הצחיקה אותו.
ויחד עם זאת, היה פתוח לדיון ולהשבחת הרעיונות הפרועים שנהגנו
להציג בפניו.
כמה גדל בית העלמין הישן בראשון לציון מאז הפעם האחרונה שהיינו
כאן. יש לו כעת שתי כניסות, והגישה דרך שדרה מטופחת. ובכל זאת,
לא מתאים לאהוד לעבור דירה ככה, מהר ובכוח, גם אם זה רק 15
בלוקים מביתו. מגינתו האהובה. מעץ הלימון שמפרותיו רקח
לימונצ'לו משובח. קצת מנחם שבסוף דרכו קיבל מהצוות הרפואי
לימונצ'לו משלהם, תערובת משככת, שיכר לווריד, שבישם את פרידתו
מן העולם בניחוח עדין של שכחה. יש לנו היום בארץ טכנולוגיה
פרמצבטית שיכולה לעדן אפילו את הרגעים הקשים מנשוא.
לפרקי ה"יומן" שאוהד כתב הייתה -וכנראה עוד תהיה- השפעה על
אוכלוסיות ותהליכים שלא יכולנו אפילו לנחש. למשל, פרק אחד בו
הביע חוסר שביעות רצון מתפקוד הביטוח הלאומי הגיע לידי אנשי
הב"ל בירושלים ויתכן השפיע/ישפיע לשיפור התנאים המקבלים היום
תושבים חולים ונכים. הצוותים הרפואיים שטיפלו באהוד קיבלו
פרספקטיבה נוספת (זו של מטופל) על סביבת הטיפול האונקולוגי ועל
פועלם בה. חלקם אף הציעו נוהל קריאת היומן על ידי רופאים ובני
צוות חדשים במוסדותיהם.
אשתו של שיר לא יכולה להשלים עם המצב, סופחת ידיים על כך שקשה
לראות זוג יפה כל כך ואוהב כל כך, שאחרי 37 שנות נישואין בלבד
מתערבות לו המחלה והמוות בתוכניות. הגיע להם להמשיך וליהנות
מפרישה מענגת, אותה הרוויחו בכבוד. אפילו לעוד ט"ו באב אחד
ביחד לא זכו, וזה לא פייר. איפה קצין קבילות היהודים בצבא של
מעלה? תאמינו לי -אם היה ידוע למי להגיש- היה צריך לחתום על
עצומת מחאה.
פ.ג.
קישור לדף לזכרו של "א.א."
פרקים קודמים |
