הֲיְשֶר מהמחלקה להשתלת מוח עצם - פרק 13

מאת א.א. - לפרקים הקודמים

אמש נשארה "אחותי הצמודה" ללון אתי בחדרי שבבית החולים, לראשונה מאז שאושפזתי. לא יכלה לעמוד במתח לקראת ההשתלה. אני ישנתי היטב.
בבוקר התחיל מצעד הברכות, גם ליום הולדתי החל היום וגם איחולי הצלחה להשתלה שתבוצע בצהרים. אנשי הצוות הרפואי נכנסו לחדרי לאחל. רבים אחרים התקשרו או שלחו מִסְרוֹנִים (SMS) והודעות דוא"ל. לא זכור לי שכשהייתי בריא נחשב יום הולדתי לאטרקציה. אבל בכל זאת, זה נעים.
בשתים-עשרה בצהרים התמלא חדרי באנשי הצוות הרפואי בראשות מנהל המחלקה. הובאו שתי שקיות פלסטיק לא גדולות, שהכילו נוזל אדמדם בגוון ומרקם שממש מזכיר  מיץ עגבניות.
אחרי סט קצר של ברכות להצלחה נערך הטקס המיתולוגי לבדיקת הזהות וההתאמה ביני ובין מוח העצם של התורם האלמוני. חתימות האישור של שניים מאנשי הצוות הרפואי בוצעו והשקית הראשונה כבר תלויה על "בן זוגי לטנגו". הצינורית כבר מחוברת לזרועי וכולם מרוכזים בטיפות היורדות מן השקית וצובעות בהדרגה את הצינורית השקופה, בצבע אדום-עגבנייה לכל אורכה. חמש דקות חולפות ואני נשאל שוב ושוב איך אני מרגיש, אך אני איני חש באף תחושה מיוחדת. מסתבר שקצב החדרת העירוי איטי מדי ולכן איני חש את התחושות שלהן ציפה הצוות. מנהל המחלקה מחליט להאיץ את הקצב ולסייע לגרביטציה שכוחה אינו מספיק הפעם. הוא מנתב את הזרימה בצינורית אל מזרק פלסטי ענקי ושואב לתוכו את הנוזל האדום. כשהתמלא המזרק, הוא מנתב את הזרימה ממנו אל הפתח שבזרועי. ואז באמצעות לחץ אצבעותיו חודר נוזל סם החיים לגופי.
הפעם הקצב ראוי. תוך שניות אני מרגיש שפלג גופי העליון כאילו עולה באש. כל שרציתי היה שזה יסתיים ואוכל לנוח. חשבתי שזו התחושה שמרגיש עוף במיקרוגל. רעייתי ספרה לי לאחר שהכול הסתיים שצווארי וכל ראשי האדימו תוך שניות.
בין השקית הראשונה לשנייה הייתה הפסקה של כשלוש דקות ובסך הכול נמשך כל תהליך ההשתלה פחות מחצי שעה. ויתרתי על ארוחת הצהרים ושקעתי בשינה של כמעט שלוש שעות. כשהתעוררתי פינקה אותי רעייתי במרק עוף של הבית. ההשתלה הייתה מאחורי.
בשבוע שאני מאושפז בבית החולים בסיבוב הזה, הספקתי לקבל טיפול כימותראפי אגרסיבי, לעבור השתלת מוח עצם ועדיין איני בבידוד. אני יכול לצאת מחדרי ולהסתובב ללא הגבלה במחלקה, לפגוש אנשים, לאכול כל מאכל שמתחשק לי. כמעט ציפור דרור. מצאתי בכך סתירה לכאורה שמצריכה הסבר. שאלתי.
מסתבר שבגופי מתנהלים שני תהליכים עצמאיים. האחד הוא עצירת מוח העצם שלי מלייצר תאי דם חדשים. עצירה זו הושגה כתוצאה מהטיפול הכימותראפי שקבלתי. משהושגה העצירה, בוצעה ההשתלה. במקביל נמשכת בגופי פעילותם של תאי דם ותיקים שנוצרו במוח העצם שלי לפני העצירה. ספירות הדם מגלות את הערכים השונים של תאי הדם הותיקים הפעילים. כיון שלכל תאי הדם אורך חיים מוגבל והם מתכלים בהדרגה, וכיון שמוח העצם שלי אינו מייצר לפי שעה תאי דם חדשים, אזי מדי יום יורדים הערכים בספירות הדם. רק כשירדו הערכים אל מתחת לרף מסוים אוכרז כנדרש בידוד, כלומר מי שהמערכת החיסונית שלו אינה פעילה ואינה יכולה להגן עליו.

לפרק הבא