ההחלמה - פרק 18

עוד שבועיים חלפו. אז מה היה לנו?
המון ביקורי חברים ובני משפחה, הבילוי הקבוע בבית החולים, המון שעות מחשב, שעות של קורת רוח מהאזנה למוסיקה (קלאסית בעיקר וגיטרה ספרדית) והתחלה צנועה של חזרה לפעילות במינונים קטנים מאוד.
מסתבר שהחוגים הקרובים אלי נוהגים לקרוא את פרקי יומן זה ולהפיק לקחים. זה טוב. השאלות המרגיזות אודותן כתבתי הוחלפו באחרות, מתחכמות יותר ולא פחות מרגיזות.
"אז מה אתה אומר, ההשתלה שלך הצליחה?"
אני לא יודע עדיין, אני מחכה לתשובה מבדיקת מוח העצם שעברתי לפני שבועיים.
"אז מה הסיכויים?"
לא שאלתי.
"אם ההשתלה תצליח אז בטח תחלים והכול יהיה בסדר, אבל מה יקרה אם יתברר שההשתלה לא הצליחה?"
תירגעו כולכם. אל תפילו עלי את החרדות שלכם, די לי בשלי.
מסתבר שיש יותר ממבחן אחד למדידת ההצלחה של קליטת השתל של התורם בגופי, כל אחד מהם בזמנו שלו לאורך התהליך. המבחן המשמעותי הראשון הוא בכך שתאי הדם החדשים הנוצרים בגופי נושאים את מאפייני מוח העצם של התורם (ולכן הם בריאים ללא סימני המחלה) ולא את מאפייני מוח העצם המקורי שלי שאכזב ויצר תאים פגומים.
לפני ימים ספורים התבשרתי רשמית שכל תאי הדם הצעירים בגופי (100%) נושאים את מאפייני התורם.
חצי השנה האחרונה נראית בעיני כתקופה אחת רצופה של סערה גדולה, המטלטלת אותי הן מההיבט הגופני הפיזי והן מההיבט התודעתי הנפשי. בתוך תקופה זו ועד היום, מבין כל התחושות והחוויות, ארבע אבני דרך בולטות בעוצמתן: היום בו נודע לי על מחלתי, היום בו התבשרתי שנמצא לי תורם, מעמד ההשתלה והאחרונה – הבשורה שכל תאי הדם הצעירים שבגופי תקינים.
שלושה שבועות חלפו מיום לקיחת הדגימה של מוח העצם ועד לקבלת הבשורה. שלושה שבועות של מתח עצור והתאפקות. שלושה שבועות של סימני שאלה ושל סימולציה בלתי פוסקת, יום ולילה בשעות ערות ובשינה, ברזי תורת המשחקים וכל האפשרויות.
הידיעה שכל תאי הדם תקינים מצריכה תהליך של הטמעה תודעתית והבנה. זה לא סתם פריט מידע שמתעלמים ממנו או זורקים לפינה נעלמה בזיכרון. זו גם לא עוד בשורה אחת טובה שחוגגים עם חברים במסעדה כמו שחוגגים יום הולדת. זה משהו אחר, הרבה יותר עמוק. את החיים בהם זכיתי אני מעביר יחד עם היקרים והקרובים לי, אבל את החוויה הפנימית אני חווה לבד.
אני יודע שלאורך הדרך עוד נכונו לי מבחנים רבים וקשים ושהסיפור הזה עוד רחוק מקו הגמר, אבל משהו בתוכי משנה כיוון. שוב אני מוצא עצמי מתכנן לטווח ארוך ומתעניין במה שמתרחש במעגלים גדולים ורחבים ולא רק במעגל המצומצם שסביבי.

בחוץ יום מקסים. הטמפרטורה נוחה והשמיים צחים לחלוטין. זמני בידי וגינת הבית קורצת לי. למרות כל זאת אני כלוא בבית, נאסר עלי לקיים יחסים עם אור השמש בגלוי. בצר לי אני הולך למטבח להכין לי נחמת צהרים.